מזונות
מזונות הוא תשלום המתקיים בתוך משפחה בה בני הזוג החליטו להיפרד ובמסגרתו חייב אחד מבני הזוג להשתתף בכלכלה של הילדים ודאגה למצבם.בני זוג המחליטים להתגרש מחויבים לדאוג לילדים לכל המצטרך להם.עניני נישואים וגרושים בישראל נעשים לפי המשפט העברי. החוקים בישראל קובעים כי שני ההורים חייבים במזונות לילדיהם,ללא כול קשר למקום של המגורים .כך שההורים חייבים במזונות לפי גובה המשכורת אותה הם מרוויחים.כפי שמחייב החוק כיום בבתי המשפט כיום על האב לדאוג לכול המחסור של הילדים בין אם זה במקום ללון או מזונות ולימודים במקום מסודר.
כיום על האב מוטל החוק לזון את הילדים עד גיל 15.כיום אדם המשלם מזונות אינו יכול להרשות לעצמו לכלכל את עצמו ורבים מהם הולכים לגור אצל הוריהם.או שהם נכנסים ויוצאים לבית הסוהר כעניין של מה בכך.לפי ההלכה עם פרידת ההורים עוברים כל נכסי המשפחה לרשות האב ובשביל לפצות את האם חייב האב לזון את ילדיו באופן מוחלט.
בישראל הולכים לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג האומר כי כאשר בני זוג מחליטים להיפרד הרכוש מתחלק ביניהם באופן שוויוני בין ההורים והכנסתו של האב קטנה ,נותר על כנו החיוב המוחלט המוטל על האב לזון את ילדיו. גובהו של דמי המזונות נמדד כיום לפי רווחי האב ולפי מקום עבודתו.
בניגוד אל הדעה הרווחת כיום גובה דמי המזונות אינו נגזר מחוק כל שהוא או מנתונים של סטטיסטיקה ,לגבי העלות של גידול הילדים ,או מהכנסתם של האב או של האם.כיום ישנם סכומים מקובלים על בתי המשפט הקובעים כמה האב או האם מחויבים לשלם.על האב שיום לשלם בסביבות ה1000 שקל לחודש.
בנוסף על האב לשלם את כל הדברים ההכרחיים לילד כמו לימודים בבית ספר או מזונות.כיום רוב האבות מעדיפים להתחמק מהמחויבות לשלם את דמי המזונות והם מוצאים את עצמם מסתבכים עם החוק וצוברים חובות גדולים אשר אותם הם מחויבים לשלם אל האם גם כאשר הילדים עברו את גיל הבגרות שלהם.אבות המוצאים את עצמם גרושים לרוב רוצים לדאוג לילדיהם לכול מחסורם ובאמת הם משקיעים בילדיהם,אך הם מעדיפים לעשות זאת בדרכם שלהם ולא בדרכו של בית המשפט.
רבים מהאבות הנפרדים מבנות זוגם אינם רוצים להעביר את רוב המשכורת שלהם לאישה שהם נפרדו ממנה.רוב האבות שנפרדו מהאישה שהייתה להם אינם מדברים איתה בגלל יחסי העבר,לכן הם מעדיפים להסתבך עם החוק ולא לשלם את תשלום המזונות אל האישה אלא לעזור לילדיהם בדרכם שלהם.דבר זה משאיר את האישה חסרת יכולת כלכלית לפרנס את ילדיה ומכניס אותה לקשיים כלכליים.
כיום אין החוק מחייב את האב להיפגש עם בניו או לגלות להם איזו שהיא חיבה אלא החובה העיקרית של האב היא לדאוג לכלכלם.על פי הדין חייב האב במזונות ילדיו הקטנים שנמצאים מתחת לגיל 18 שנים.אם נסתכל על זה באופן עקרוני רק האב מחויב במזונות כלפי אשתו אפילו אם הוא עני ואפילו אם אין לו כול עבודה שמכניסה לו הכנסה ושמעמידה אותו על הרגלים ועוזרת לו לעמוד במצב כלכלי יציב.
חובתו של האב כלפי חוקי מדינת ישראל היא לכלכל את ילדיו אפילו אם אין לו דבר לעצמו.המזונות של הילדים כוללים את כל צרכי מחייתם.כאשר מבחינת בית המשפט האב חייב במזונות,כלכלה,הלבשה והנעלה,מגורים ואחזקתם הנקרא צורכי חינוך וצרכים רפואיים.הנתבע מחויב לשלם לילדים את כול דמי המזונות,דמי טיפול לילדים בגילאים האלו ילדים זקוקים לטיפולה וסיועה של האם.
בין אם האם מטפלת בעצמה ובין אם מישהו אחר מטפל בהם.בהיותו זרועה הארוכה של האם ודמי הטיפול הללו הים חלק מהמסגרת הכוללת של המזונות אותם מחויב האב לשלם לילדיו הקטנים.האב מחויב לשלם לילדיו את כול החוגים אותם הם ייקחו ביניהם חוקי העשרה,חוגי אומנות למיניהם,בילויים,נסיעות לחו"ל וכדומה.
לפני מספר שנים ניתן פסק תקדימי על ידי שופטת בכירה בישראל בו היא קבעה כי לפי חוקי ענייני המשפחה הקובע כי חוק יסוד הוא כבוד האדם והחרות שדבר זה אומר עקרון שוויוניות שבו חודר גם לדיני מזונות.פסק הדין מחלק את צרכיהם של הילדים לשני צדדים מצד אחד ישנו הצד בו הצרכים ההכרחיים החל רק על האב והצד השני הצרכים שבדין צדקה החלים על האב גם יחד.
על פי חוקי מדינת ישראל יש לצמצם את הגדרתם של הצרכים ההכרחיים החלים רק על האב ולהרחיב את המעגל השני כך שגם על האם יחולו חיובים בכול הנוגע למזונות ילדיה וחוסר השוויוניות יצומצם ככול האפשר .לפי החוק גם האם מחויבת במזונות אך היא מחויבת במזונות רק מדין צדקה ורק אם ידה משגת להשתתף בצרכיהם אחרי שסיפקה קודם את צרכיה היא על פי דין צדקה משתווה החובה של האם לזון את הילדים לחוב של האב מדין צדקה מתממשת ויכולה להתממש רק אם מוכח שהאישה היא אמידה ובעלת מצב כלכלי טוב.
לפי חוקי מדינת ישראל הדין מבחין בכול הנוגע לחיובו של האב בשלוש קבוצות של גלאי הילדים.במידה והילדים הם מתחת לגיל 6 החיוב על האב הוא מוחלט והוא מחויב בתשלום גבוה של מזונות הילדים .על פי חוקי התורה האב מחויב לכול בגיל הזה.
בין אם יש לו הכנסה ובין אם לאו.על פי ההלכה ילדים אשר הם מעל לגיל 6 ולמטה מגיל 15 אביהם חייב לזון אותם מכוח תקנות חכמים ועל פי חוקי המדינה,בגלאים אלו האב חייב למלא את כול צרכיהם של ילדיו וחובה זו היא אבסולוטית .על פי ההלכה כאשר הילדים הם מעל גיל 15 כאשר האב לוקח על עצמו את האחריות לפרנסם דבר זה נעשה כמעשה צדקה.
דבר שהוא אינו מחויב לעשות.ילדים אשר לומדים בתיכון צריכים את הקרקע הטובה לסיים את לימודיהם.השלמת הלמודים התיכוניים מהווה מעין שער כניסה לחיים הבוגרים.והחוק קובע כי אין עוקרים ילד מהלמודים אלא ובית המשפט יקבל את הטיעון שיש ביכולת ילדים בגיל זה לעבוד ולפרנס את עצמם
.על פי החוק גם מחובתו של האב לדאוג למגורים לבניו.האב מחויב לספק דירה לילדיו גם אם הם משכירים דירה עם האם.במידה והאם אינה שוכרת דירה אלא רכשה דירה ומחזירה הלוואת משכנתא.פסקי דין על מזונות הם אינם סופיים (אי הסכמה בהסכם גירושין בדבר גובה מזונות)לעולם התשלום הוא אינו סופי וניתן תמיד לפתוח את הנושא ולדון בכך מחדש.
במידה וההורים עושים ביניהם הסכם בלא שהייתה כול תביעה ביניהם,שזה הדבר הנכון והטוב ביותר לעשות.ההורים עושים הסכם מזונות כול שהוא ניתן להגיש תביעה בשם הקטינים לקביעת מזונותיהם בבית המשפט אף ללא שינוי נסיבות כל שהוא שכן ההסכם שנעשה בין ההורים והקטינים מחויב לעבור בין בית המשפט.לעיתים אישה החפצה בגט מהיר מסכימה לתשלום מזונות נמוך מאוד או שהיא מוותרת עליו לגמרי רק בשביל לקבל כבר את הגט.
קיום רואים כול גורמי הרווחה את עקרון טובת הילד בכול הקשור לעקרון טובת הילד על פי הסכמים וכך נקבע כי אף אם האם התחייבה בהסכם לסכום מסוים יכול הילד לעתור לבית המשפט לקביעת סכום גבוה יותר.אך הילד אינו מבין בדברים של בית משפט לכן מחויבים רשויות החוק לדאוג לתועלתו של הילד ולא לתת לו להישאר ללא תמיכה כול עוד הוא קטין.
כך שבית המשפט מחויב לדון בכך מחדש.שינוי נסיבות מהותי הוא במקרה בו אחד מבני הזוג נישא מחדש ונולד ילד או ילדים נוספים,פיטורין מעבודה ,התעשרות פתאומית ועוד.